שי הראל

משרד עורכי דין   

English

 

 

דף הבית  |  על המשרד  |  פרופיל אישי  |  מיסוי אזרחי  |  עבירות מס  |  מסחרי - אזרחי  |  מאמרים  |  קטעי עיתונות  |  צור קשר

 
 

 

 

עריכת צוואה

 

צוואה היא אחת ההחלטות החשובות ביותר לאדם בחייו.

באמצעות עריכת צוואה יכול אדם להביע את רצונו האמיתי מה ייעשה ברכושו לאחר מותו.

צוואה המנוסחת בצורה משפטית ע"י עורך דין לא רק שמביעה את רצונו האמיתי של המצווה אלא עשויה לחסוך ליורשים ממון רב ואף למנוע מהם עגמת נפש.

 

משרדנו השתתף במסגרת "מבצע צוואה" שקיימה לשכת עורכי-הדין בשנת 2004 ונכלל ברשימה המומלצת של הלשכה.

הנכם מוזמנים לערוך צוואה במשרדנו, לערוך צוואה הדדית, או "לרענן" צוואה ישנה (כאשר ערכתם צוואה ונוצר כעת צורך "לרענן" צוואה עקב שינויים בנסיבות אישיות או ברכוש).

 

לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית - 03-5467531

 

לעיונכם מובא להלן מאמר בנושא: "חשיבות עריכת צוואה"

                                       

לפי סעיף 2 לחוק הירושה, הירושה היא על פי דין, זולת במידה שהיא על פי צוואה.

למעשה ניתן לומר שירושה על פי דין היא ברירת מחדל, שחלה כאשר המוריש לא השאיר צוואה.

 

ירושה על פי הדין

 

לפי סעיף 10 לחוק הירושה יורשים על פי דין הם קרובי המוריש:

 

(1) מי שהיה במות המוריש בן-זוגו;

(2) ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי-הוריו וצאצאיהם

 

באופן סכמתי, לפי סעיף 11 לחוק הירושה, "יחשה על פי דין" היא כמפורט להלן:

 

העיזבון יחולק (למעט מטלטלין של משק הבית המשותף ומכונית נוסעים) מחצית לבן זוגו (אשה/בעל) ומחצית לילדי המוריש, או ילדיהם, או הוריו.

 

אם המוריש לא הניח אחריו ילדים, נכדים, או הורים, אך הניח אחריו אחים או צאצאיהם, או הורי הורים וצאצאיהם:

אזי יחולק עזבונו שני שליש לבן-הזוג ושליש יחולק לאחרים, ואם ערב מות המוריש בן-זוגו היה נשוי לו לפחות 3 שנים וגר עמו באותה דירה, יקבל בן-הזוג את כל חלקו של המוריש באותה דירה, ואף שני שלישים מיתר העיזבון.

 

אם לא הניח המוריש אחריו קרובים למעט בן זוג: ירש בן הזוג את העיזבון כולו.

 

החוק קובע סדרה של קדימויות וחלוקות משנה, גם לגבי מקרים נדירים ומורכבים יותר.

 

חשוב לדעת שהחוק אינו מגדיר מהם הנכסים שיקבל כל אחד ואחד מהיורשים על פי דין, אלא קובע ומגדיר שיטת חלוקה אחידה לכלל העיזבון בשיעורים: מחצית, רבע, שליש וכדומה.

מאחר שהחוק אינו קובע חלוקה ספציפית של רכוש מסוים למעט מס' חריגים מסויימים (כגון מכונית נוסעים, מטלטלין בדירת מגורים, מזונות וכו'), מובן כי שיטת חלוקה אחת לא יכולה להתאים לכל המורישים ולדאבון הלב, נוצרות בעיות משפחתיות רבות בתהליך הורשת נכסי העזבון.

 

כתוצאה מכך שאין הגדרת חלוקת רכוש ברורה, אלא רק מנגנון כמותי כללי מכלל העיזבון, נוצר צורך להבהיר ולבחון מהם כל נכסי העיזבון, כולל החובות שחייב העיזבון (העיזבון כולל את כל נכסי הנפטר ואת כל חובותיו), כדי שאפשר יהיה לחלקם בין היורשים השונים.

 

מאחר שירושה על פי הדין היא ברירת מחדל, הקובעת שיטת חלוקה אחת, אזי אם המוריש לא השאיר אחריו צוואה, על היורשים לבקש צו ירושה על פי הדין. בקשה כזו כרוכה בהליך משפטי, ע"י הגשת בקשה לרשם לענייני ירושה להכריז על כך שהירושה תיעשה על פי הדין, לתת צו ירושה ולמנות מנהל לעיזבון.

 

צו ירושה ניתן לקבל ע"י פנייה לרשם לענייני ירושה, אך במקרים של התנגדות לירושה, של יורש או של המדינה, או במקרה של צוואה בעל-פה, או נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, תועבר הבקשה לצו ירושה לבית הדין לענייני משפחה.

 

לחילופין, ניתן להגיש בקשה למתן צו ירושה, בהסכמה של כל היורשים, לבית הדין הרבני.

בבית הדין הרבני הדין הוא "הדין היהודי", שקובע חלוקות שונות לגברים ונשים, קובע הוראות דתיות שונות שלא תמיד נוחות לצדדים, ולכן נדרשת הסכמה מראש של כל היורשים כדי שהדין הדתי יחול על ירושת האדם ושהירושה תחולק לפי החלטת בית הדין הרבני. אם אחד היורשים אינו מסכים לחלוקת כזו, יאלצו כל היורשים לפנות לרשם לענייני ירושה.

 

ירושה על פי צוואה

 

לפי החוק צוואה היא דרך שבה אדם מגדיר מה יעשה ברכושו ובנכסיו לאחר מותו.

בבסיס דיני הירושה מצויה זכותו של כל אדם לצוות, לערוך צוואה לטובת כל מי שהוא חפץ, ולכלול בשטר צוואה הוראות לגבי אופן חלוקת נכסי העיזבון.

זו הדרך הנהוגה והמקובלת כדי לתת ביטוי לרצון האחרון של המוריש לקבוע מה יעשה ברכושו ולמי יחולקו נכסיו לאחר מותו.

 

למעשה צוואה היא כעין חוזה בין המוריש לבין יורשיו, אשר לאחר מות המוריש, המדינה היא שאוכפת את קיומו, ומגינה על זכויותיו כלפי היורשים וכלפי כולי-עלמא.

לפיכך ברור שעריכת צוואה היא דרך ההורשה המועדפת ע"י החוק, וכיוון שפותרת מחלוקות רבות שצצות בנושא ירושת נכסים והעברתם מדור לדור, היא גם מומלצת לדעת משפטנים.

 

להלן מספר דוגמאות של מקרים נפוצים בהם רצוי לערוך צוואה ולמנוע סכסוכים ועגמת נפש ליורשים:

 

1. לאדם יש נכס שאינו ניתן לחלוקה בין יורשים (כגון אוסף מיוחד, פריטים בעלי ערך סנטימנטלי, תכשיטים וכדומה). באמצעות צוואה ניתן לייחס פרטים ונכסים מסויימים ליורשים מסויימים לפי בחירת ורצון המוריש, דבר שלא ניתן לעשותו בירושה לפי הדין.

 

2. אדם מעוניין להוריש את דירת המגורים ו/או יתר רכושו לבן זוגו, ורק בשלב השני יעבור הרכוש לילדיו. במקרה כזה רק "צוואה הדדית" (המכונה גם "צוואה משותפת") בין בני הזוג יכולה להסדיר זאת.

 

3. בבעלות אדם, דירת המגורים, דירה נוספת שירש מהוריו וחנות עם עסק.

אם לא יערוך צוואה, כל אחד מהנכסים האלו יחולק בין יורשיו על פי דין.

כך למשל אם אחד מילדיו יתחתן וירצה להקים בית בישראל, או יהיה זקוק באופן דחוף לכסף, ולצורך כך יבקש למכור את אחד הנכסים, הוא יתקל בקושי מצד יתר היורשים, וגם אם יתר היורשים יסכימו, הם יאלצו למכור את חלקם באותו נכס או לקנות את חלקו.

 

4. אם בדוגמה הקודמת דווקא אחד הילדים מעוניין להפעיל את החנות ולכן הוא מעוניין לקנות את חלקם של יתר היורשים בחנות תמורת חלקו בדירה, פעולה זו עלולה להיות כרוכה במס. אילו ערך אותו אדם צוואה ובה מחלק את נכסיו לפי רצונו, ולפי צרכי משפחתו, יכול היה למנוע את הצורך של תשלום מס על ידי היורשים.

 

5. למוריש, אין ילדים ואין בן זוג, בהעדר צוואה לאחר מותו, רכושו ונכסיו יחולקו להוריו וצאצאיהם (לא רק אחים טבעיים אלא גם אחים למחצה), בלי קשר לטיב יחסיו עמם (וגם אם אין לו כלל יחסים עם חלקם או שהיחסים אינם תקינים).

 

6. לגבי ידועים בציבור מומלץ לערוך צוואה וזאת כדי למנוע סכסוך והתדיינות מיותרת לגבי "מעמד" הידוע בציבור הנותר, במיוחד במקרה שאחד מבני הזוג נשוי לאחר.

באותו אופן מומלץ לזוגות חד-מיניים, או זוגות להם ילדים מחוץ לנישואין לערוך צוואה שתסדיר את דרך הורשת הנכסים.

 

7. פעמים רבות חשיבותה של צוואה היא דווקא בהסדרת הזכויות ברכוש שנמשך השימוש בו.

לדוגמא: עסק משפחתי, אחזקת מניות, תפקידי ניהול שנשא בהם המוריש, הסדרה באמצעות צוואה מה ייעשה במניות או בעסק וכיצד יימשך ניהול העסק חשובה ביותר.

 

מובן שקיימות דוגמאות רבות אחרות הממחישות מדוע עדיף להותיר אחרינו צוואה.

מצד שני אין סיבה להימנע מלערוך צוואה, מלבד העובדה שלא נעים לנו פסיכולוגית להתעסק בנושא המוות והירושה.

 

לפיכך מומלץ מאוד לבעלי עסקים עצמאיים, בעלי מקצוע חופשיים, למרות שהדבר דורש חשיבה והכנה, להכין צוואה מסודרת שתבהיר למשפחה מהו רצונם ודעתם לגבי הדרך הנכונה ביותר להמשיך את העסק לאחר פטירתם. לא מעטים המקרים בהם בהיעדר צוואה מסודרת המעבירה לילד זה או אחר את העסק, החלו מאבקי ירושה ומלחמות בין אחים, וכתוצאה מכך נפגע העסק ואף נפגעים היחסים הבין משפתיים.

 

חשוב לדעת שכל צוואה ניתן לשנות, ככל שהאדם חפץ, כלומר אם החליט אדם לצוות את רכושו לבן הזוג ולילדים, ובחלוף זמן כתוצאה משינוי נסיבות או רצון חדש , מחליט שהרכוש יעבור אך ורק לילדים, זכותו המלאה להכניס תיקונים ושינויים בתוכן של צוואה, ע"י עריכת צוואה חדשה.

צוואה מאוחרת גוברת תמיד על צוואה מוקדמת, ולכן בכל צוואה מצהיר האדם כי צוואה זו היא האחרונה, דהיינו זו צוואה התקפה והמחייבת.

 

סוגי צוואות:

 

א.  צוואה בכתב-יד

ב.  צוואה בעדים

ג.   צוואה בפני רשות

ד.   צוואה בעל-פה

 

לפי סעיף 18 לחוק הירושה, צוואה נעשית בכתב-יד, בעדים, בפני רשות או בעל-פה.

 

הדרך הראשונה, היא להכין צוואה בכתב יד ולחתום עליה. במקרה זה אין צורך בעדים.

 

לפי סעיף 19 לחוק הירושה:

"צוואה בכתב-יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו."

 

אולם אין זו הדרך המומלצת, כיוון שבדרך כלל אדם ללא השכלה משפטית לא יודע כיצד לנסח צוואה ומה צריך לכלול בה, ועלול לנסח צוואה באופן מעורפל, או לקויי, שעלול לפסול אותה.

חשוב שעריכת צוואה תבוצע כראוי ע"י עורך-דין, כדי שהניסוח יהיה ברור וחד משמעי לגבי דרך העברת הנכסים לכל יורש ויורש תוך מתן תוקף מלא לרצון המצווה.

 

הדרך השניה, הנפוצה והמומלצת, לערוך צוואה בעדים, דהיינו לערוך צוואה מודפסת ולחתום עליה בנוכחות 2 עדים (שאינם יורשים או "מעונינים" בה).

העדים שחותמים על צוואה אינם מעורבים בתוכן הצוואה, אלא רק מאשרים שהמצווה חתם עליה בנוכחותם ובאותו מעמד גם הם חתמו כעדים לעריכת צוואה וחתימתה.

 

לפי סעיף 20 לחוק הירושה:

"צוואה בעדים תהיה בכתב, תצוין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת-ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור."

 

צוואה כזו אינה מחייבת מעורבות של עורך-דין, אלא שמומלץ מאוד למסור לעורך-דין את מלאכת עריכת צוואה. עורך-דין אמון על החוק ועל ניסוח צוואות, ידע לנסח צוואות בבהירות ומקצועיות, וידע לצפות מצבים ובעיות ליורשים עליהם בד"כ לא חושבים מראש, ולפתור אותם כבר בעת ניסוח צוואה.

לדוגמה: מה קורה אם אחד היורשים נפטר לפניכם, או חלילה יחד אתכם בתאונה טראגית.

מאחר ובד"כ אדם מן הישוב אינו בקיא בהוראות חוק ואינו מנוסה בניסוח צוואה כמו עורך-דין, רצוי מאוד לבקש מעורך-דין שינסח ויערוך צוואה.

 

הדרך השלישית, צוואה בפני רשות, דהיינו, למסור צוואה בעל פה לשופט שירשום אותה. אפשרות זו משמשת בדר"כ את מי שאינו יודע קרוא וכתוב, ואינה עוד נפוצה במקומותינו.

 

לפי סעיף 22 (א) לחוק הירושה:

"צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור."

 

הדרך האחרונה, למסור צוואה היא בעל-פה לשני עדים, וזאת בסמוך למותו של המצווה.

 

לפי סעיף 23 (א) לחוק הירושה:

"שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל-פה בפני שני עדים השומעים לשונו."

 

על שני העדים ששמעו צוואה בעל-פה להעלות הדברים ששמעו מהמצווה על הכתב (זכרון דברים) ולהפקיד את זכרון הדברים בהקדם האפשרי אצל הרשם לענייני ירושה. צוואה בעל-פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר עשיית הצוואה, וזאת אם המצווה עודנו בחיים.

 

"צוואה בכתב יד" וכן "צוואה בעדים" ניתן להפקיד אצל הרשם לענייני ירושה.

לפי סעיף 21 (א) לחוק הירושה:

"מי שעשה צוואה בכתב יד או בעדים רשאי להפקידה אצל רשם לעניני ירושה; ההפקדה תהיה במסירת הצוואה על ידי המצווה עצמו לרשם לענייני ירושה."

 

מדוע חשוב לערוך צוואה בעזרת עורך-דין ?

 

כפי שתואר לעיל, חשוב שעריכת צוואה והוראותיה ינווסחו כראוי ע"י עורך-דין, כדי שהניסוח יהיה ברור וחד משמעי לגבי דרך העברת הנכסים לכל יורש ויורש. חשוב כמובן שכתב צוואה יחתם בפני שני עדים שאין להם טובת הנאה ישירה או עקיפה מהירושה על פי כתב צוואה.

חשוב לא פחות להפקיד צוואה בצורה הנכונה, בין במשרד עורך-הדין ובין בידי הרשם לענייני ירושה, כדי שיהיה אפשר לאתר אותה בקלות לאחר פטירת המנוח.

 

כשאדם מבקש לערוך צוואה שתוכנה אינו טבעי או חריג (כגון: אדם שמבקש לצוות את כל/רוב רכושו לאחד מילדיו, ולנשל כמעט לגמרי את יתר ילדיו או בן זוגו, או אדם המבקש לצוות רכושו למוסד או גוף מסוים), רצוי וחשוב שאותו אדם יערוך צוואה בעזרת עורך-דין אשר במידת הצורך יוכל, על פי רצון הלקוח, גם להסריט את השיחה המקדימה לחתימה על הצוואה, תוך העלאת שאלות שיציגו את רצונו האמיתי של הלקוח.

אם בעתיד במסגרת "בקשה לקיום צוואה" תועלה התנגדות כלשהי לתוכן הצוואה בבית הדין יוכל סרט הווידאו לשמש כראיה התומכת באמיתות תוכן הצוואה.

 

במקרים בהם נדרש מינוי של מנהל עיזבון, רצוי שעורך-דין הבקיא בחוק, הוא שיכהן כמנהל העיזבון, ויהיה נטרלי. לעורך-דין יתרון בולט בתפקיד מנהל עיזבון שצריך מצד אחד לזהות נכסים וזכויות כספיות, שעומדות לעיזבון, ומצד שני לטפל ולהתמודד עם דרישות חוב של נושים, להם חב המוריש כספים.

 

פעמים רבות קורה שבעת בדיקת נכסי העיזבון מתברר שלעיזבון יש נכסי מקרקעין שונים, דירה, מגרשים, חנויות או כל נדל"ן אחר, ואשר חלוקתם בין כל היורשים, שיכולים להיות רבים מאוד, מצריכה ביצוע פעולות משפטיות נוספות כגון: מכירה בהסכמת היורשים, או בלא הסכמתם בהוראת בימ"ש, הוצאת צווי ירושה נוספים לחלק מצאצאי יורשים שנפטרו וכדומה.

 

שכרו של עורך-דין המכהן כמנהל העיזבון נלקח מן העיזבון בטרם חלוקתו ליורשים. בדר"כ השכר נקבע באחוז כולל מהעיזבון, בהתאם להסכמה בין היורשים לבין עורך-הדין.

 

ראינו כי צוואה ערוכה באופן מקצועי ע"י עורך דין מקנה יתרונות רבים:

 

צוואה המנוסחת ע"י עורך-דין, מגדירה בצורה ברורה ומפורשת האם נכסי העיזבון יועברו לאדם כזה או אחר, וניתן לאכוף וליישם מיידית את רצון המוריש לאחר קבלת צו קיום צוואה, בהעברתם של נכסי נדל"ן או נכסי מיטלטלין שונים, בניכוי החובות, לידי היורשים.

בירושה על פי צוואה תהליך החלוקה בדרך כלל מהיר יותר, ורצונו האחרון של המוריש בא לידי ביטוי באופן הטוב ביותר.

צוואה, בהיותה מחלקת נכסים באופן אופטימלי, לא רק שמונעת סכסוכי ירושה, אלא היא הדרך הטובה ביותר גם ליורשים לכבד את המצווה לאחר פטירתו, שכן מן המפורסמות, שבמקרים של מוריש אמיד שהינו בעל רכוש ונכסים רבים, עלול הדבר להוות גורם מפלג בין יורשיו ולגרום סכסוכי ירושה מיותרים.

 

כתוצאה מהיעדר צוואה, או מעריכת צוואות שלא ע"י עורך-דין המיומן בניסוח תקין של צוואה, פעמים רבות מתעכב הליך חלוקת הרכוש, והתהליך יכול לקחת שנים, עקב תהליכי מכירה של מטלטלין, זכויות ונכסי נדל"ן שונים, וכן מבירורים של תביעות בעלי חוב כלפי העיזבון.

 
 

Bookmark and Share

צור קשר | הוספה למועדפים | פירוק חברה | פירוק שותפות עבירות מס | אי-הגשת דו"ח במועד | גילוי מרצון | קו הצדק | מיסוי אזרחי

מפת אתר | עורכי דין-רשימה | שיתוף פעולה

 

שי הראל - משרד עורכי דין

רח' ויסוצקי 6 תל-אביב, טלפון: 03-5467531  פקס: 03-5467532

תוכן האתר נועד לאינפורמציה בלבד, אין לראות בו ייעוץ משפטי והוא לא תחליף לייעוץ הניתן ע"י עורכי דין.

© כל הזכויות שמורות 2003,  שי הראל - משרד עורכי דין

 

לראש הדף