שי הראל

משרד עורכי דין   

English

 

 

דף הבית  |  על המשרד  |  פרופיל אישי  |  מיסוי אזרחי  |  עבירות מס  |  מסחרי - אזרחי  |  מאמרים  |  קטעי עיתונות  |  צור קשר

 
 

 

 

תביעה של עובד נגד ערב של מעביד

מאת: שי הראל, עו"ד 

פורסם בירחון "נטו+" (מקבוצת "רעיונות"), גיליון מס' 116 פברואר 1999

 

א. מבוא

עובדים מקבלים לעיתים הבטחות אישיות ממנהלי העסקים או בעלי מניות של המעביד (כאשר המעביד הינו חברה), להיות אחראים אישית לשכרו של העובד או לפצות את העובד אם המעביד לא ישלם לעובד.

לא אחת קורה שהעובד מרגיש מקופח כאשר ההבטחות הללו לא מקויימות.

 

רשימה זו תעסוק באותם מקרים בהם מגישים עובדים תביעות בבית הדין לעבודה לא רק נגד המעביד הישיר אלא גם נגד "ערבים" של אותו מעביד. בכך מנסים העובדים לכרוך את תביעתם נגד "הערב" בתביעתם נגד המעביד, מבלי לדעת כי בית הדין לעבודה לא מוסמך לדון בתביעות נגד ערב של מעביד.

 

ב. סמכות בית הדין לעבודה מסוייגת ובתחום המסוייג ייחודית

לפי חוק בית הדין לעבודה (1) סמכותו של בית הדין לעבודה מוגבלת לעניינים מסויימים, שעיקרם תביעות בין עובד למעביד. בית הדין לעבודה, להבדיל מבית משפט, לא מוסמך לדון בתביעות כספיות רגילות שאינן קשורות לתחום משפט העבודה. סמכותו של בית הדין לעבודה במקרים המסוייגים הללו, הינה ייחודית ובשל כך נמנע בית הדין לעבודה לדון בעניינים שאינם בסמכותו.

 

ההלכה בבית הדין הארצי לעבודה כי את הסמכות העניינית, והייחודית, יש לפרש בצמצום ובאופן דווקני, דהיינו מדיניות של ריסון עצמי. ראה דברי בית הדין בפס"ד אדית ליבוביץ נ' עזבון המנוחה יוהנה פולק (2):

 

"פעולת בית-דין מחוץ לתחום סמכותו העניינית אינה פעולה כלל וטוב למנוע השחתת דברים וטוב למנוע הליכי שוא."

"מאחר וסמכותו של בית הדין לעבודה סייגים לה ובתחום המסוייג סמכותו ייחודית, יש לפרש את סעיפי החוק הקובעים את סמכותו העניינית פירוש דווקני ....

בית דין זה ינהג, אפוא, מידה מיוחדת של "ריסון עצמי" בבואו לפרש את סמכותו העניינית, וישאיר למחוקק את מלאכת קביעת הסמכות,...."

 

בשורה של פסקי דין מאוחרים יותר כגון, סקוריטס חברה לביטוח בע"מ נ' יעקב קפלן  (3) , מישאל שחם נ' חב' קו צינור אילת אשקלון בע"מ (4) , אבי רוזנבאום נ' ב.י.פ. השקעות ומזון בע"מ  (5) , אלכס מריש נ' שרנוע אלקטרוניקה בע"מ  (6), חזר בית הדין הארצי על קביעות אלו, וכאמור זו ההלכה הנוהגת עד היום ראה  זאב לאור נ' מדינת ישראל (7) .

 

יתרה מזו, כאשר יש ספק של ממש בשאלת הסמכות הייחודית של בית הדין לעבודה יש לפרשו כנגד הקניית הסמכות, כך נקבע במפורש בפס"ד מנחם מאור נ' אררט חברה לביטוח בע"מ ואח' (8):

 

"נדגיש, ...., ספק של ממש הנוגע לשאלת הסמכות הייחודית של בית הדין לעבודה יש לפרשו כנגד הקניית הסמכות."

 

ג. צריך שיתקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע מחד והנתבע מאידך

לפי סע' 24 (א) (1) לחוק בית הדין לעבודה כדי להקנות לבית הדין לעבודה סמכות לדין בתביעה של עובד, צריך שיתקיימו שני תנאים מצטברים, האחד הינו "הלגיטימציה של הצדדים", דהיינו עובד מצד אחד ומעביד מהצד השני והשני צריך שעילת התביעה תהיה מתחום דיני העבודה ולא די בתביעה כספית רגילה.

ראה במיוחד פסק הדין מישאל שחם נ' חב' קו צינור אילת אשקלון בע"מ (4) :

 

"כדי שלבית-דין אזורי לעבודה תקום סמכות מכוח אותו סעיף, צריך שיתקיימו שני תנאים: האחד - עניינו ה"לגיטימציה" של הצדדים, השני - עניינו ה"עילה".

צריך שאותה עילה תהיה ב"יחסי עובד ומעביד". לענייננו די שייאמר כי צריך שהיא תבוא מזכויות המוקנות ומחובות המוטלות מהיחסים החוזיים שבין האחד כעובד והשני כמעביד או מזכויות וחובות שמקורם חוק מתחום משפט העבודה."

 

כלומר, תנאי הכרחי לסמכותו של בית הדין לעובדה הוא שיתקיימו בין התובע לנתבע יחסי עובד-מעביד, ולא רק שמדובר בעילה מתחום משפט העבודה. במילים אחרות אם אין יחסי עובד-מעביד לא תהיה לבית הדין סמכות לדון (למעט תביעות לפי סע' 62 ו- 63 לפקודת הנזיקין).

 

ד. מנהלים או בעלי מניות אינם מעביד

בעל מניות או מנהל בחברה המפקח על עובדי החברה אינו הופך למעסיק של העובדים ואף לא יכול לשמש כ"חליף" למעביד. ראה פסק הדין מ.ב.ע. (פיתוח) בע"מ נ' ראול מורדוך ורסקו-חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ (9) , וראה פס"ד יהב נ' בן טובים ואח'  (10)  שם קבע בית המשפט העליון כי :

 

"המשיבים היו מנהלי העסקים בפועל של דמקו, וככאלה, קיימו אמנם פיקוח ושליטה על עובדי אותה חברה. אולם לא ניתן לומר, כי עקב כך הפכו הם עצמם למעבידיו של המערער."

 

ה. בית הדין אינו מוסמך לדון בתביעה נגד ערב לחובות מעביד

אפילו היתה התחייבות של צד ג' כלשהו (מנהל עסקים או בעל מניות) לשלם לעובד, אם המעביד לא ישלם לו (מעין ערבות אישית), גם אז אין בכך כדי להקנות סמכות לבית הדין לעבודה, שכן התחייבות כלפי עובדים אינה מעמידה יחסים של עובד-מעביד.

ראה פס"ד אלברט אזולאי נ' סילון 82 חב' לניקוי והחזקת רשתות ביוב בע"מ ואח' (11)  ופס"ד אבי רוזנבאום נ' ב.י.פ. השקעות ומזון בע"מ (5).

 

וראה במיוחד פס"ד קשקוש סאלח נ' רסקו-חברה להתיישבות חקלאית בע"מ ומ.ב.ע. (פיתוח) בע"מ (12):

 

"גם אם נראה את אותו הסכם כהתחייבות של המשיבה 2 כלפי עובדי המשיבה 1, והמערער בתוכם, הרי שעה שאין יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, לא קמה לבית הדין סמכות עניינית לדון בתביעה מכוח סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה."

 

ו. על העובד לתבוע את הערבים של המעביד בבית משפט רגיל ולא בבית הדין

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי כאשר לעובד תביעה נגד המעביד ונגד הערבים למעביד אזי אין מנוס מהפרדת התביעות; התביעה נגד המעביד תידון בבית הדין לעבודה ואילו התביעה נגד הערבים למעביד תידון בפני בית משפט רגיל, כך ראה פס"ד אבי רוזנבאום נ' ב.י.פ. השקעות ומזון בע"מ  (5):

 

"מודעים אנו לקשיים עליהם הצביע בא-כוח המערער, בדבר דיון בשתי ערכאות, לכשמתעוררת שאלת ערבות להתחייבויות מעביד או עובד, אך בסוגיה זו על מחוקק לתת תשובתו."

 

כלומר לפי פסיקות בית הדין הארצי לעבודה על העובד לפצל תביעותיו: לתבוע את המעביד בבית הדין ואילו את הערבים בבית המשפט. ראה פס"ד אברהם סרברניק נ' אהוד הוכמן  (13):

 

"כשם שבית-הדין אינו מוסמך לדון בתביעה נגד ערבים של מעביד, ואז על העובד לתבוע את מעבידו בבית הדין ואת הערבים בבית המשפט, כך אין בית הדין מוסמך לדון גם בתביעת שיפוי של מעביד כלפי צד שלישי שלא נתבע ישירות על ידי העובד."

 

ו. לסיכום

כאשר לעובד יש טענות כלפי מי שהבטיח לשלם לו (ערבות) במקרה שהמעביד לא ישלם את שכרו, על העובד לפצל את תביעותיו ולהגיש שתי תביעות נפרדות; האחת נגד המעביד בבית הדין לעבודה ואילו את תביעתו נגד הערב של המעביד עליו להגיש לבית המשפט הכללי המוסמך לדון בה (בית משפט השלום או המחוזי). אם העובד לא יפעל כך הוא עלול למצוא עצמו מבזבז זמן יקר בדיונים בנוגע לסמכותו של בית הדין לעבודה לדון בתביעתו נגד הערב למעביד ולאחר חודשים רבים (או אף שנים) תביעתו תידחה והוא יאלץ להגיש תביעתו מחדש בבית משפט כללי ולשלם מחדש אגרות והוצאות משפטיות שונות.

 

הערות שוליים

1.   1. סעיף 24 (א) לחוק בית דין לעבודה, התשכ"ט-1969

2.   2. דב"ע ל/8-3 אדית ליבוביץ נ' עזבון המנוחה יוהנה פולק, פד"ע א' עמ' 119, שם בעמ' 130-132

3.   3. דב"ע ל"ה/51-3, סקוריטס חברה לביטוח בע"מ נ' יעקב קפלן, פד"ע ז' 13, שם בעמ' 17

4.   4. דב"ע מ"ב/14-3, מישאל שחם נ' חב' קו צינור אילת אשקלון בע"מ, פד"ע יג' 309, שם בעמ' 312

5.   5. דב"ע נ"ב/49-3, אבי רוזנבאום נ' ב.י.פ. השקעות ומזון בע"מ, פד"ע כד' 135, שם בעמ' 141

6.   6. דב"ע מ"ז/22-3, אלכס מריש נ' שרנוע אלקטרוניקה בע"מ, פד"ע יח' 464, שם בעמ' 469-471

7.   7. דב"ע 98/ 7-1 זאב לאור נ' מדינת ישראל, טרם פורסם

8.   8. דב"ע נ"ד/188-3, מנחם מאור נ' אררט חברה לביטוח בע"מ ואח', פד"ע כח' 202, בעמ' 207-208

9.   9. דב"ע מ"ט/33-3, מ.ב.ע. (פיתוח) בע"מ נ' ראול מורדוך ורסקו-חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ, פד"ע כ 313, שם בעמ' 317

10.  10. ע"א 2738/90 יהב נ' בן טובים ואח', פד"י מז' (1) 695, שם בעמ' 700

11.  11. דב"ע נ"ג/256-3, אלברט אזולאי נ' סילון 82 חב' לניקוי והחזקת רשתות ביוב בע"מ ואח', עבודה ארצי, כרך א (2) בעמ' 668

12.  12. דב"ע נ"ו/239-3, קשקוש סאלח נ' רסקו-חברה להתיישבות חקלאית בע"מ ומ.ב.ע. (פיתוח) בע"מ, עבודה ארצי, כרך ל' (2), 106

13. דב"ע נ"ב/3-3, אברהם סרברניק נ' אהוד הוכמן, פד"ע כד' 188, שם בעמ' 192

 
 

Bookmark and Share

צור קשר | הוספה למועדפים | פירוק חברה | פירוק שותפות עבירות מס | אי-הגשת דו"ח במועד | גילוי מרצון | קו הצדק | מיסוי אזרחי

מפת אתר | עורכי דין-רשימה | שיתוף פעולה

 

שי הראל - משרד עורכי דין

רח' ויסוצקי 6 תל-אביב, טלפון: 03-5467531  פקס: 03-5467532

תוכן האתר נועד לאינפורמציה בלבד, אין לראות בו ייעוץ משפטי והוא לא תחליף לייעוץ הניתן ע"י עורכי דין.

© כל הזכויות שמורות 2003,  שי הראל - משרד עורכי דין

 

לראש הדף